אבל כבד בבית שמש עם פטירתו של אחד מיקיריה ר' יחזקאל בלויא זצ"ל

ברגע אחד החשיך העולם...

איך נפרדים מאבא גדול שהספיק כל כך הרבה בחייו, אבל אפילו לא רקד בחתונה אחת של ילדיו?
כיצד מצליחים להתגבר על הצער האיום כשדמותו של אבא, עמוד התווך, נעלמת לתמיד?
מה אומרים לילד רך בשנים שמגיל צעיר הכיר אבא חולה וחלוש, ורק התפלל שאבא כבר יהיה בריא?
את השאלות הללו שאלו בבכי קורע לב אלמנה צעירה ושמונת ילדיה הרכים, שהגדול מביניהם בן 22 והקטן בן שמונה, אף אחד עדיין לא הקים את ביתו...

הכל החל לפני שנתיים וחצי, כשהבשורה הקשה התרגשה על חייה השלווים של משפחת בלויא. האב, ר' יחזקאל, חלה במחלה הנוראה.
מאז התחלקו חיי המשפחה לחיים של 'לפני' ולאלו של 'אחרי'.

ר' יחזקאל זצ''ל חי את התורה בכל ישותו. הוא נשם תורה ושתה תורה, מתענג עליה, שמח בה ורואה בה את כל עולמו. רעייתו שתחי', שמשמשת כמחנכת נערצת, אפשרה לו להמית את עצמו באוהלה של תורה, להיות ממשכימי קום ומאחרי שבת, לצלול אל מכמניה ולדלות אוצרות. הילדים ידעו שגם אם בבית אין את כל מעדני עולם, יש שמחה, יש רוגע ויש אבא ואמא שמעניקים את הכוח והמשפחתיות. יש פה בית דינאמי, חי ומלא במתיקות יהודית, בחיוכים ובאושר. הם חיו את התכלית ומיצו את הרגעים המתוקים של בית, משפחה ותורה.
ר' יחזקאל, שהיה מלא בכיסופים לכל דבר שבקדושה, עשה רבות למען הרחבת גבולות התורה הוא דאג לצביונה הרוחני של הקהילה, הרחיב את פעילות אבות ובנים, הגדיל את אוצר הספרים בבית המדרש חניכי הישיבות והרים את קרן התורה כל העת. הוא שימש כראש כולל מסור וקיבץ תחתיו אברכי משי שהגו בתורה ללא הרף.
מידותיו התרומיות היו לשם דבר, גם בעת הלימוד עם החברותא, היה מבקש את רשותו להתעמק בפירוש זה או אחר, בסברה זו או במובאה אחרת...

ואז, ביום אחד מעונן, כיסו ערפילים את שמי הבית הקטן והחם. מה שהיה לא יהיה עוד.

גם ממיטת חוליו, מאווייו של ר' יחזקאל התנקזו לנקודה אחת: התורה הקדושה, ואיך יוכל להגות בה גם כשהוא סובל מכל ההשלכות הקשות של מחלתו. גם בשבועות האחרונים לחייו, הדריך את אברכי הכולל שלו ושלח להם מראי מקומות והדרכות בסוגיות.
גם אז, כשהייסורים היו כבדים מנשוא, הוא קיבל כל אחד במאור פנים, כשאבלו בליבו וצהלתו על פניו.
גדלותו הרבה התגלתה גם כשנאלצו לכרות את רגלו. מאדם עצמאי ופעיל הפך לאדם מוגבל וסובל, אך גם אז אמונתו האדירה עמדה לו, והוא חיזק את עצמו ויותר מכך, את כל סובביו. אלו שהגיעו לחזק יצאו מחוזקים...

במשך השנתיים וחצי של מחלתו ,עמדה רעייתו לימינו וליוותה אותו בכל השעות הקשות בבית החולים, כשכל חום קטן או סימפטום זניח, מצריך הגעה מהירה לבית החולים, ואשפוז ממושך...
לא קשה לדמיין מה עובר על משפחה שבמשך שנתיים וחצי נעה ספינתה בין גלי הים הסוערים, איננה מוצאת מנוחה, איננה זוכה לעוגן יציב. מה קורה לילד צעיר שמגיל חמש וחצי הוא מכיר אבא חולה וחלוש, מה קורה לילדים רכים שאימם סועדת את אביהם והם נותרים לבדם, מכורח המצב, בשבתות, בחגים ובימי החול.
לא קשה לדמיין אלו מחירים צריכה המשפחה לשלם, לאור המלחמה בכל החזיתות, הרגשית, הכלכלית והפיזית...

רגע אחרון של פרידה
ואז, לאחר שנתיים וחצי קשות מנשוא, התבקש ר' יחזקאל לשמי רום.

בשבת האחרונה עוד היה בבית, נפרד במבטו מילדיו, נעזר במחולל החמצן ומבקש עוד טיפת חיים. אבל אז הגיעה עת הפרידה. הוא הלך לבלי שוב, אבל הותיר אחריו את רוחו האיתנה, את מורשתו הנדירה.
המשפחה היקרה עמדה סביב מיטתו, מביטה בכאב על האב שהלך לבלי שוב, והותיר אותם לבדם, בלי עמוד התווך של חייהם. הדמות הדומיננטית שלהם הותירה אותם לבדם, להתמודד בין גלי החיים, המאיימים להטביע אותם.
דמעות הצער וזעקות הכאב בלוויה קורעת הלב השתלבו בזעקתו של הרב שלמה זלמן פרלשטיין, שאמר בדמעות: 'כל הזמן רצית ללמוד, עכשיו אתה עולה לבית דין של מעלה, שם יתנו לך ללמוד בלי מפריע...'

הטלטלה הקשה שעברה המשפחה לכל אורך הדרך, הותירה את הילדים עם צלקות רבות, והם זקוקים לשיקום כללי בכל ההיבטים.
שני הילדים הבוגרים עומדים כעת בפרק ה'איש המקדש', מה שדורש משאבים רבים ומאמצים מיוחדים, על מנת לסייע להם להקים את ביתם.

הם הילדים של כולנו
המשפחה היקרה היא חלק מהשכונה המופלאה שלנו, הילדים הרכים הללו הם חלק ממשפחתנו. אסור לנו להשאיר אותם לבד, להתמודד מול סערות החיים, מול השבר שהתרגש עליהם לפני שנתיים וחצי ונותן את אותותיו עד לרגע זה.

התרומה שלנו תעזור להם להגיע לחוף מבטחים, להשתקם מכל המשברים שפקדו אותם ולהשיב את השמחה לבית הכאוב, שידע עד כה הרבה אנחות...
הסכום החודשי שלנו יסייע לילדים לקבל את העזרה הנחוצה בכל התחומים, ולבנים הבוגרים לצאת לדרך חדשה ולהקים בית על אדני התורה, כשאיפתו הטהורה של אביהם הדגול.
זה הזמן להירתם לעזרתם, לתרום ככל יכולתנו ולהחדיר אור של תקווה לשביל החשוך בו הם פוסעים לבדם.
את אביהם היקר לא נוכל להשיב, אולי נצליח להשיב לבית הקטן מעט שמחה, ביטחון כלכלי ואושר...

הילדים האלו הם השכנים שלנו! הם אחים שלנו! הם נושאים אלינו עיניים מייחלות ומבקשים שנשים לב לזעקה המיוסרת שלהם. ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש...
בתרומה שניתן אנו מעניקים להם את כל מה שהתקופה האחרונה והמייגעת לקחה מהם. אנו מאפשרים להם להקים מחדש את הריסות ביתם, לטפל בכל מה שהתפרק בשנים הללו ולשוב לחיים.
אביהם היקר הלך לבית עולמו בגיל צעיר, והותיר אחריו מורשת של תורה, הארת פנים ועשייה. בואו ננסה להשיב לו ולו מעט, ולסייע לבני המשפחה שממתינה רק לנו...

אנא, לחצו על הקישור ופתחו את היד והלב!
לתרומות: https://metchy.com/bloye/31

©ShemeshOnline
קבלו את כל העדכונים, האירועים והמבצעים בבית שמש!
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ: http://bit.ly/Idkunim-6
או בטלגרם: https://t.me/BeitShemeshIdkunim