חברת מועצת העיר בית שמש וחברת ועדת זהירות בדרכים, תמי זוסמן: "יום של שבר בבית שמש – הלב פשוט מסרב להכיל"

״יום קשה מנשוא עובר על בית שמש. בתוך זמן קצר נגדעו חייהם של שני ילדים רכים בשני אירועים קשים ונפרדים. העיר כולה בהלם, והלב פשוט מסרב להכיל.

באירוע הקשה ברחוב עמק הזיתים נהרג הלל מרדכי דדון ז״ל, באירוע אלימות מזעזע. אני שולחת מעומק הלב תנחומים למשפחתו הכואבת ומתפללת לרפואתו השלמה והמהירה של הילד הפצוע, ריי בן לינוי.

במקביל, משה אריה פיש ז״ל, בן ה־4, נהרג בתאונת דרכים קשה ברמה ד׳4. גם למשפחתו אני שולחת תנחומים מעומק הלב. אין מילים שיכולות לנחם הורים ומשפחה על אובדן של ילד רך. הקב״ה ישלח לשתי המשפחות כוחות ונחמה בתוך השבר העצום.

כחברת ועדת זהירות בדרכים, דווקא ביום קשה וכואב כל כך, אני שבה וקוראת: חייבים לפעול כאן ועכשיו. הנתונים על היפגעות ילדים והולכי רגל בבית שמש מחייבים אותנו לא רק לדבר על זהירות בדרכים, אלא להפוך אותה לחלק בלתי נפרד מהחינוך ומהשיח הציבורי בעיר.

חינוך לזהירות בדרכים חייב להיכנס באופן מסודר וקבוע גם למוסדות הבנים החרדיים, לצד הסברה רחבה בקהילות ובבתי הכנסת. זה לא מותרות – זה פיקוח נפש. הילדים שלנו הולכים ברחובות, חוצים כבישים ונעים מדי יום בדרכים, ואנחנו חייבים לתת להם מגיל צעיר את הכלים שישמרו על חייהם.

כשמדובר בחיי הילדים שלנו, אסור לנו לחכות לאסון הבא.

זהו יום של שבר לעיר בית שמש. הלב עם שתי המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל. הקב״ה ישלח להן נחמה וכוחות בתוך האסון הכבד, ולריי בן לינוי – רפואה שלמה ומהירה.״

 "עיר של חינוך לזהירות" המסר הנוקב של הרב אביגדור מילר זצ״ל מפרשת ערי המקלט
חברת מועצת העיר בית שמש וחברת ועדת זהירות בדרכים, תמי זוסמן:

 "קיבלנו חיזוק תורני משמעותי לחשיבות לימוד וחינוך ילדינו הטהורים לזהירות בדרכים." 

הרב אביגדור מילר זצ״ל מסביר שפרשת ערי המקלט ורוצח בשוגג מלמדת אותנו שהתורה דורשת מאדם אחריות גם כאשר לא הייתה לו כל כוונה לפגוע. מי שהרג בשוגג נדרש לגלות לעיר מקלט, משום שגם שגגה עלולה להיות תוצאה של חוסר זהירות.

לדבריו, עיר המקלט היא למעשה ׳עיר של חינוך לזהירות׳ מקום שבו האדם לומד מחדש להיזהר, לחשוב לפני מעשה ולהפנים שחיי אדם מחייבים אחריות מתמדת.

הרב מדגיש שגם כאשר אדם עוסק במצווה, כמו אותו אדם שיצא לחטוב עצים, אין בכך היתר להתרשל. כאשר חוסר זהירות מסתיים, חלילה, באובדן חיי אדם התורה מתייחסת לכך בחומרה.

והמסר החינוכי ברור: צריך ללמד ילדים בטיחות וזהירות שוב ושוב. לא להסתפק באמירה חד פעמית. דברים שילד שומע פעם אחר פעם נכנסים לתודעתו והופכים להרגל שמלווה אותו בחייו.

דברי הרב הם עבורנו חיזוק נוסף לכך שחינוך לזהירות בדרכים אינו נושא שולי. זהו חינוך לשמירת החיים.

עלינו להכניס את לימודי הזהירות בדרכים באופן קבוע ומסודר גם למוסדות החינוך של הבנים החרדים, ולהחדיר בילדינו מגיל צעיר את האחריות לשמור על חייהם ועל חיי הזולת.

כי חינוך לזהירות היום יכול להציל חיים מחר.״