הזכות לאריכות ימים בכבוד

עו"ד ראסל ד. מאייר המתמחה בזכויות משפטיות, ערך עבורכם תזכיר מיוחד, ובו פירוט השינויים שחלו בעת האחרונה בחוקים שונים הנוגעים לזכויותיכם המשפטיות בנושאים: חשבונות בנק בבעלות משותפת ונכסים משותפים, סוגים שונים של ייפוי כוח, מינוי אפוטרופוס, מינוי אפוטרופוס לענינים רפואיים וצוואות.1.     חשבונות בנק ונכסים משותפים במדינות רבות בעולם ביניהן ארה"ב, כאשר נפטר אחד מן השותפים בחשבון בנק משותף או נכס משותף אחר, יש באפשרותו של שותפו בחשבון להגיש הוכחה למותו של הראשון, דבר אשר יזכה אותו בזכות "שרידות" אוטומטית. כלומר, השותף הנותר בחיים יקבל זכות מלאה לפעול בנכסי השותפות. במדינת ישראל המצב שונה. בארץ ככלל, הבעלות המשותפת בנכסים (לרבות חשבונות בנק ודירות) הינה יחסית בין הבעלים. כאשר אחד מהבעלים נפטר, זכות ה"שרידות" שהוזכרה אינה חלה באופן אוטומטי. ההשלכה המעשית בחשבונות בנק, היא הקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד הבעלים, דבר המונע מהשותפים להמשיך ולבצע פעילות שגרתית בחשבון, וחלקו של המנוח בחשבון הופך להוות חלק מעזבונו. הקפאה זו תחול עד אשר יומצא לבנק צו רשמי. המצאת תעודת פטירה אינה מאפשרת להפעיל את החשבון, אלא רק מיידעת על הפטירה. הבנקים בישראל מספקים פתרון חלקי לבעיה בכך שהם מאפשרים לבעלי חשבון בנק משותף לחתום על סעיף "אריכות ימים" או "היוותרות בחיים". השותפים חותמים על סעיף זה בעת פתיחת החשבון או לאחר מכן, והוא נועד לתת מענה במקרה בו אחד מהשותפים לחשבון, למשל, אחד מבני זוג, ילך לעולמו. אם תנאי החשבון לא כוללים סעיף "אריכות ימים", במקרה של פטירת אחד השותפים - הבנק מחויב להקפיא החשבון כאמור לעיל. הסעיף אינו מעניק זכות "שרידות" לשותף בחשבון (בניגוד לרושם שניתן לפעמים על ידי הבנקים) והוא תקף רק לעניין היחסים שבין בעלי החשבון לבנק עצמו. מבחינה פרקטית החתימה מאפשרת לשותף לבצע פעולות מוגבלות בחשבון (עניין הנקבע באופן סובייקטיבי על ידי הבנק) לתקופה מוגבלת בזמן (גם נקבע באופן סובייקטיבי על ידי הבנק), זאת בכדי לאפשר לשותף לטפל בצרכיו המיידים עד אשר יתקבל צו קיום צוואה או צו ירושה (עניין שבדרך-כלל אורך מספר חודשים). לכן, אנחנו ממליצים בחום כי כל מי שרשום כשותף בחשבון בנק בארץ, יוודא עם הבנק שלו כי הם חתומים על סעיף "אריכות ימים" ואם לא, שיעשה זאת בהקדם האפשרי.בהקשר זה אציין כי חשוב להותיר צוואה תקינה כדי להקל על היורשים בתהליך חלוקת העיזבון.2.      מנגנונים חדשים לטיפול באנשים שבעתיד יהיו חסרי כשירות משפטית בשנת 2017, ביצעה ישראל קפיצה מרשימה בקידום וטיפול בצרכים של קשישים ואחרים, העלולים להיות מוכרזים כפסולי דין, תוך אימוץ תיקון מס 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב -1962 (להלן: "החוק"). התיקונים בחוק נועדו להעצים את כולם, לא רק את הקשישים, על ידי מתן היכולת לאנשים לקבוע את גורלם ביחס לטיפול בהם וניהול ענייניהם.החוק ממלא פער כפול בפרקטיקה הישראלית עד כה: א) העדר מקביל ישראלי  ל-Durable Power of Attorney  האמריקאי, אשר ממשיך להיות בתוקף גם לאחר שמיפה הכח אינו בעל כשרות משפטית. ב) שימור העצמאות וכבודם של אלה הסובלים מכשירות מוגבלת.עד שהתיקון נכנס לתוקף בשנה שעברה, בדרך כלל פג תוקפו של ייפוי כוח ישראלי לאחר שאדם הפך לפסול דין, ואז נדרש מינוי של אפוטרופוס על ידי בית המשפט בכדי לטפל בנכסיו של אותו אדם. יתר על כן, לא היה מנגנון המאפשר לאדם לבחור את האפוטרופוס שלו, כך שההחלטה נותרה לשיקול דעתו של בית המשפט. המסמכים החדשים (המפורטים להלן) משלימים סדרה מקיפה של מהלכים אשר יאפשרו לאלה שבוחרים לאמץ לפחות כמה מהאפשרויות האלו, לקבוע את הטיפול העתידי בהם. בנוסף לצוואה ערוכה כדין, יתר המסמכים שכדאי לשקול לערוך, כל עוד שיש את היכולת השכלית לעשות זאת, הם כדלקמן:א.     ייפוי כוח "רגיל" - מסמך זה, שאם נחתם בארץ חייב להחתם בפני נוטריון ישראלי (ואם נחתם בחו"ל, בפני הקונסול הישראלי או נוטריון מקומי עם אישור אפוסטיל), מעניק סמכות למקבלו לפעול בשמך. הדבר שימושי במקרה שאתה הופך חלילה למוגבל פיזית ולא מסוגל ללכת אל הבנק או הדואר או כל גוף אחר, לנהל את עניינך. בשונה מ-Attorney of Power Durable , שזמין כאופציה במדינות רבות אך לא בישראל, בדרך כלל, ייפוי כוח רגיל יחדל להיות בתוקף ברגע שאדם אינו בר כשירות משפטית. על מנת שיהיה מובן על ידי מקבליו בישראל, עדיף שהמסמך יהיה מנוסח בעברית.ב.      ייפוי כוח מתמשך - מסמך חדש זה משלים את ייפוי הכוח הרגיל, שכן הוא מספק מנגנון משפטי הממלא את הפער בין העדר התוקף של ייפוי כוח רגיל לבין מינויו של אפוטרופוס. הוא נועד להיכנס לתוקף דווקא כאשר אדם הופך להיות חסר כשירות אם בשל גילו, מחלת אלצהיימר, תאונה וכד'. ייפוי הכוח המתמשך מאפשר לאדם לקבוע את מסלול הטיפול העתידי שלו - בין אם מדובר ברכושו, גופו, סידורי מגוריו וכד'. בנוסף, מיפה הכח מוסמך לבטל סמכות שנתן בעבר. הכוונה מאחורי השינוי היא להעניק ליחידים יותר אוטונומיה בעיצוב עתידם, לשמור על כבודם ולבטא את העדפותיהם - בעודם מסוגלים לעשות זאת. אדם רשאי, בעודו בעל כשרות משפטית, לחתום על ייפוי כוח מתמשך המאפשר לו להחליט מראש בעניינים הבאים:(1)  באלו תנאים תיכנס הסמכות לתוקף (למשל, כפי שייקבע על ידי מומחה, בקרות אירוע מסוים או במועד מסוים);(2)  מי יהיה מוסמך לפעול באותה עת בשמו;(3) האם הסמכות תחול על רכושו, ענייניו האישיים, החלטות רפואיות או אפילו על עסקים;(4) מעניק הסמכות רשאי להחריג או להגביל את הסמכויות השונות המוענקות;(5) האם מעניק הסמכות רשאי לבטל את הסמכות בעתיד ה או אם הסמכות תיפקע בקיום תנאי מסוים;(6)  מי יתמנה לאפוטרופוס אם או כאשר יידרש;(7)  אם מיופה הכוח רשאי לאשפז את מיפה הכח בכפייה במוסד לחולי נפש או לחייבו לעבור בדיקה פסיכיאטרית או לשחרר את מיפה הכח מאשפוז במוסד לחולי נפש;(8)  מי יקבל הודעה בעת הפעלת הסמכות;(9)  מי מוסמך לראות את פרטי ייפוי הכוח המתמשך;(10)  מי יתמנה כאפוטרופוס חלופי;(11) אימוץ מינוי של מיופה כוח להחלטות רפואיות; ייפוי כוח מתמשך ייערך וייחתם רק בפני עורך דין ישראלי אשר הוכשר במיוחד למטרה זו על ידי האפוטרופוס הכללי ("עורך דין ישראלי מאומן ומוסמך"). יש רק מספר מצומצם של עורכי דין ישראלים שקיבלו הסמכה זו. ג.      מינוי אפוטרופוס - עוד הוראה חדשה בחוק מאפשרת לאדם לקבוע מראש מי יתמנה כאפוטרופוס אם וכאשר יידרש. גם מסמך זה חייב להערך ולהחתם בפיקוחו של עורך דין ישראלי מאומן ומוסמך.ד.     ייפוי כוח לטיפול רפואי - התיקונים לחוק אימצו טופס חדש של ייפוי כוח לטיפול רפואי, יחד עם החובה החדשה להגיש את ייפוי הכוח לטיפול רפואי במשרדי האפוטרופוס הכללי (ייפויי כוח ישראלים לטיפול רפואי שנחתמו לפני אפריל 2017 ואשר טרם פקעו, עדיין תקפים). הייפוי כוח החדש לטיפול רפואי מאפשר לאדם לבחור מי יהיה רשאי לקבל החלטות רפואיות בשמו אם אינו מסוגל באופן זמני לקבל החלטות משלו (בשל אי-יכולת זמנית או חוסר יכולת אחרת, חוסר הכרה, במהלך ניתוח וכד'). לפחות אחד מחמישה אנשי מקצוע (רופא, עורך דין, אחות, עובד סוציאלי או פסיכולוג) חייב להיות עד לחתימת המסמך, כדי אשר כי האדם המעניק את הסמכות וכן האדם המקבל את הסמכות הם בעלי כשירות משפטית בעת החתימה, והם מבינים את השלכות המסמך. ייפוי הכוח לטיפול רפואי אינו מתייחס להחלטות בקשר לסוף החיים. לדעתי, ייפוי הכוח לטיפול רפואי הוא בעל חשיבות לכולם, ללא קשר לגיל ומצב בריאותי, במיוחד עבור אלו שאינם נשואים ואפילו עבור הנשואים אבל צריכים לייעד אלטרנטיבה לבן הזוג שלהם במקרה שבן הזוג לא יהיה זמין לתת הסכמה להליכים רפואיים.אם יש לכם הערות או שאלות, אל תהססו להתייעץ.בכבוד רבראסל ד. מאיר, עו"דכדי לצפות במאמר בפורמט p.d.f לחץ על הקישור הבא: https://goo.gl/5ZCCZpלשאלות נוספות וליצירת קשר עם עו"ד ראסל ד. מאיירלחצו על פרטי ההתקשרות המופיעים בתחתית העמוד.