בלילה שבין שבת לראשון, 25 באוקטובר 2026, ישראל תעבור לשעון חורף. בשעה 2:00 לפנות בוקר יוזזו השעונים שעה אחת לאחור, לשעה 1:00. נרוויח שעה נוספת בלילה, אבל נאבד שעת אור בערב. לרגל המעבר, משרד הכלכלה והתעשייה מסביר כיצד נקבע הזמן הרשמי בישראל, מה הקשר בין שעון החורף לזמן הבינלאומי, למה אנחנו עשויים להרגיש עייפים יותר בחורף, ואיך אטום בשם צזיום מסייע לשמור על הזמן המדויק של המדינה.

מתי עוברים לשעון חורף?

ביום ראשון, 25 באוקטובר 2026, ישראל תעבור לשעון חורף. המעבר מתבצע בלילה שבין שבת לראשון: בשעה 2:00 לפנות בוקר מזיזים את השעון שעה אחת לאחור, לשעה 1:00.

המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף בישראל נקבע בחוק קביעת הזמן, בנוסחו המעודכן משנת 2013. בהתאם לחוק, שעון החורף מתחיל מדי שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר.

שעון החורף נמשך עד יום שישי האחרון של חודש מרץ, אז מזיזים את השעון שעה אחת קדימה ועוברים שוב לשעון קיץ.

הזזת השעון לא נועדה רק לאפשר לנו לישון שעה נוספת. המטרה היא להתאים את שעות הפעילות שלנו לשעות האור והחושך לאורך השנה. בתקופת שעון הקיץ אנחנו נהנים משעת אור נוספת בערב, ואילו בחורף שעות האור מתקצרות, ורבים מאיתנו מתעוררים בבוקר כשכבר יש אור בחוץ.

מרגישים עייפים או מדוכדכים יותר בחורף? יש לכך הסבר

בחודשי החורף יש פחות שעות אור ויותר שעות חושך במהלך היממה. השינוי בחשיפה לאור השמש עשוי להשפיע על הגוף, על דפוסי השינה וגם על מצב הרוח.

אחד ההורמונים המעורבים בתהליך הוא מלטונין, המכונה גם "הורמון החושך". תפקידו לווסת את מחזור השינה והערות ולסייע בהתאמת השינה לשעון הביולוגי של הגוף. כאשר יש פחות אור, רמות המלטונין עשויות לעלות, ואנחנו עלולים להרגיש מנומנמים ועייפים יותר.

גם סרוטונין, הורמון המעורב בין היתר בוויסות מצב הרוח והרגשות, קשור לחשיפה לאור. לפי מחקרים, הירידה בחשיפה לאור בחורף עשויה להיות קשורה לשינויים ברמות הסרוטונין ולמצב רוח ירוד אצל חלק מהאנשים.

לכן, קיצור שעות האור בחורף עשוי להשפיע לא רק על השעה שבה אנחנו יוצאים מהבית או חוזרים אליו, אלא גם על תחושת הערנות ועל מצב הרוח.

מה הקשר בין שעון החורף בישראל לזמן העולמי UTC?

כדי שאפשר יהיה למדוד ולתאם זמן בכל רחבי העולם, משתמשים בתקן בינלאומי שנקרא UTC- Coordinated Universal Time, או בעברית: זמן אוניברסלי מתואם.

UTC משמש נקודת ייחוס למדידת הזמן בעולם. הוא קשור לקו האורך 0 מעלות, העובר דרך גריניץ' שבבריטניה, ומשמש בסיס לחישוב הפרשי השעות בין אזורים שונים בעולם.

הזמן הרשמי בישראל נקרא UTC(INPL), והוא נקבע במעבדה הלאומית לפיזיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה.

ההפרש בין הזמן בישראל לזמן UTC משתנה בהתאם לעונה:

• בחורף: ישראל מקדימה את UTC בשעתיים - UTC+2.

• בקיץ: ישראל מקדימה את UTC בשלוש שעות - UTC+3.

המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף משנה את ההפרש בין השעה בישראל לבין הזמן הבינלאומי, אך אינו משנה את אופן קביעת הזמן הלאומי עצמו.

מהו השעון הלאומי של ישראל?

הזמן הרשמי של ישראל אינו נקבע באמצעות שעון רגיל אחד. הוא מבוסס על מערכת מדויקת הפועלת במעבדה הלאומית לפיזיקה, הכפופה למשרד הכלכלה והתעשייה.

המעבדה משמשת למעשה כסטנדרט הלאומי למדידת זמן ותדר בישראל. היא אחראית לקביעת הזמן הלאומי ולמדידות המשמשות מגוון צרכים אזרחיים ומסחריים.

בין התחומים שבהם נדרשת מדידת זמן מדויקת נמצאים שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מערכות מחשב ושירותים טכנולוגיים נוספים.

על פי משרד הכלכלה והתעשייה, מערכת המדידה במעבדה משווה את תוצאות מדידת הזמן בישראל לתוצאות של מעבדות לאומיות אחרות בעולם 86,400 פעמים ביממה - כלומר, פעם בכל שנייה.

השוואות אלה מסייעות לוודא שהזמן הנמדד בישראל נשאר מדויק ומתואם עם מדידות הזמן במדינות אחרות.

קביעת הזמן בישראל מוסדרת גם בחוק הזמן משנת 1992.

איך אטום בשם צזיום עוזר לקבוע את הזמן?

במעבדה הלאומית לפיזיקה פועלים שלושה שעונים אטומיים מסוג צזיום. שעונים אלה הם חלק מהמערכת המשמשת לקביעת הזמן הלאומי בישראל.

שעון אטומי מבוסס על תכונות פיזיקליות מדויקות של אטומים. במקרה של שעון צזיום, נעשה שימוש בתדירות המעבר בין שתי רמות אנרגיה מסוימות באטום. תדירות זו יציבה ומדויקת מאוד, ולכן היא מאפשרת למדוד זמן ברמת דיוק גבוהה.

הדיוק הזה חשוב משום שמערכות רבות בחיי היום-יום נשענות על מדידת זמן מתואמת. מערכות תקשורת, מחשבים, שידורים ותהליכים טכנולוגיים שונים זקוקים למדידת זמן אמינה כדי לפעול בצורה תקינה.

שלושת השעונים האטומיים, יחד עם ציוד המדידה וההשוואה הבינלאומית של המעבדה, מסייעים לקבוע את הזמן הרשמי בישראל ולשמור על התאמתו לתקנים ולמדידות המקובלים בעולם.

מי אחראי על הזמן הלאומי בישראל?

ד"ר אולג פופוב, הממונה על מדידות זמן ותדר במשרד הכלכלה והתעשייה, מסביר את משמעותו של המעבר לשעון חורף ואת התפקיד שממלאת המעבדה הלאומית לפיזיקה בקביעת הזמן הרשמי של ישראל.

המעבדה אינה אחראית רק לשעה שמופיעה על השעון שלנו. היא מספקת את תקן הזמן הלאומי שעליו מסתמכים מגוון שירותים ומערכות בישראל, תוך השוואה מתמשכת למעבדות לאומיות ברחבי העולם.

אז בלילה שבין שבת לראשון, 25 באוקטובר, זכרו להזיז את השעון שעה אחת לאחור - מ-2:00 ל-1:00. כך ניכנס לשעון החורף, שבו השעה בישראל תהיה שעתיים לפני UTC, עד המעבר הבא לשעון קיץ בסוף חודש מרץ.