בספטמבר 2024 חשף עיתון TheMarker כי משרד האוצר בוחן שינוי משמעותי בלוח הזמנים של מערכת החינוך: ביטול הלימודים בימי שישי ומעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים. הרעיון נכלל בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה, ובמשרד תיארו את יום שישי כיום "לא יעיל" – שעות קצרות, היעדרויות רבות ועלויות תפעול גבוהות. לפי ההצעה, ביטול יום הלימודים עשוי לצמצם הוצאות, להקל על מחסור במורים ולסנכרן את שבוע הלימודים עם שבוע העבודה של רוב ההורים.

אף שההצעה לא קודמה באותה עת, היא עוררה עניין ציבורי רחב. ארגוני המורים הזהירו כי צמצום ימי הלימוד יגביר את הלחץ בכיתות ויפגע באיכות ההוראה. קבוצות הורים הביעו עמדות מעורבות – חלקן בירכו על האפשרות לשבוע עבודה אחיד, אחרות הביעו דאגה מהצורך במסגרת לילדים ביום שישי. מומחי חינוך הדגישו כי כל רפורמה צריכה לשקלל לא רק שיקולים כלכליים אלא גם חינוכיים, במיוחד בגיל הרך שבו רצף ויציבות חשובים להתפתחות.

באוקטובר האחרון חזר הנושא לכותרות בעקבות ראיון בעיתון כלכליסט עם הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין. מלכין הגדיר את יום שישי כ"לא יעיל" וטען שביטולו יחסוך משאבים ויצמצם את הצורך במורים נוספים. הוא הסביר כי מערכת החינוך בישראל סובלת מחוסר איזון מבני: "אנחנו המדינה היחידה עם דמוגרפיה של עולם שלישי ומערכת חינוך מערבית – אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו." לדבריו, מדובר בראש ובראשונה בגישה כלכלית, לא חינוכית, והוא קרא לגמישות גדולה יותר בשכר ולתגמול דיפרנציאלי למצוינים במגזר הציבורי.

דבריו עוררו שוב דיון ער. כלכלנים אחדים תמכו במהלך וטענו כי ריכוז הלימודים לחמישה ימים יכול לחסוך בעלויות חשמל והסעות, ולאפשר לרשויות להשתמש במבני בתי-הספר לפעילויות קהילתיות בימי שישי – ספורט, תרבות או נוער. מנגד, מבקריו טענו כי מדובר בגישה צרה המתייחסת לחינוך כאל סעיף תקציבי בלבד, ומתעלמת מההשקעה ההכרחית בהון אנושי. מורים ציינו כי יום שישי משמש לעיתים קרובות למפגשים חברתיים, טקסים ופעילויות חינוכיות בלתי פורמליות שמחזקות את המרקם החברתי בבית-הספר.

הציבור נותר חלוק בדעתו, אך הדיון חושף שאלה עמוקה יותר: כיצד מאזנים בין יעילות כלכלית לבין איכות חינוכית, בין חיי משפחה לבין צורכי עבודה, ובין תקציב המדינה לערכים קהילתיים. בינתיים, רעיון ביטול הלימודים ביום שישי ממשיך לרחף בין יוזמה כלכלית לשינוי תרבותי – שינוי שעשוי להשפיע לא רק על מערכת החינוך, אלא על שגרת החיים בישראל כולה.