הונאות פיננסיות הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על הציבור, ובבנק ישראל מזהירים: מדובר בתופעה עולמית הצפויה להחריף כבר במהלך שנת 2025. דוח חדש של הבנק מצביע על שיטות הונאה מתוחכמות ההולכות ומתפשטות בישראל, וממליץ להקים גוף ייעודי שיגבש אסטרטגיה לאומית וירכז את הפעילות בנושא.

על פי הבנק, התחזקות הבינה המלאכותית והקלות הבלתי נסבלת של התחזות באינטרנט הפכו את התרמיות לשכיחות וחודרניות. בין הדוגמאות: אתרים מזויפים שמתחזים לרשתות קמעונאיות מוכרות, התחזות לנציגי בנק או חברת תקשורת בשיחות טלפון, הפצת לינקים לפישינג בהודעות SMS ודוא"ל, השתלטות על קווי טלפון סלולריים לצורך עקיפת אימות דו-שלבי, פלטפורמות קריפטו מזויפות, ואתרי קניות פיקטיביים.

מתווי ההונאה המרכזיים: פישינג, וישינג והשתלטות סלולרית

על פי הנתונים, בשנת 2024 בלטו במיוחד הונאות שפנו לקהל דובר רוסית וליוצאי חבר המדינות, תוך הבטחות לרווח מהיר בהשקעות קריפטו. רבות מההונאות נעשו באמצעות טכניקות של הנדסה חברתית – פישינג (Phishing), התחזות באינטרנט; וישינג (Vishing), התחזות בשיחה טלפונית; וכן ניוד הונאתי של קווים סלולריים והשתלטות על מכשירים באמצעות תוכנות שליטה מרחוק.

שני סוגי הונאות: מורשה ולא מורשה

בנק ישראל מבחין בין שני סוגים של הונאות פיננסיות:

• הונאה עם תשלום מורשה (Authorized Fraud): מתרחשת כאשר הלקוח עצמו, מתוך טעות או הונאה, יוזם את התשלום לנוכל. מקרים כאלה מכונים גם "תרמית" (Scam), ולעיתים קרובות קשה יותר להשיב ללקוח את כספו.
• הונאה עם תשלום לא מורשה (Unauthorized Fraud): כאשר הגורם המשלם אינו הלקוח, אלא נוכל שהשיג במרמה את פרטי החשבון או הכרטיס. במקרים אלו מדובר לרוב בגניבה, אובדן או התחזות.

המלצה: הקמת גוף לאומי מתכלל

הבנק קורא להקים גוף שיתכלל את הטיפול בתופעת ההונאות – בדומה למודלים הנהוגים בעולם. באנגליה לדוגמה, מטפל בכך משרד הפנים, ובסינגפור ואוסטרליה הוקמו מרכזים ייעודיים.

"התמודדות אפקטיבית מחייבת שיתופי פעולה הדוקים בין גורמי ממשל, בנקים, חברות אשראי, רגולטורים ורשויות אכיפה", נכתב בדוח. עוד מציין הבנק כי יש להקים מאגרי מידע משותפים, לחלוק נתונים בין גופים פיננסיים ובין מדינות, ולשפר את מערכות הזיהוי והניטור.

לקוחות פוצו במיליוני שקלים

הפיקוח על הבנקים טיפל בשנים האחרונות במאות פניות של לקוחות שנפלו קורבן להונאות. במקרים שבהם נמצא כי התאגידים הפיננסיים התרשלו, הונחו הבנקים לפצות את הלקוחות. בשנים 2023–2024 הסתכם הפיצוי הכולל בכ-3.4 מיליון שקלים.

מה הבנקים וחברות האשראי מחויבים לעשות?

הפיקוח על הבנקים מחייב את התאגידים הפיננסיים לקבוע אסטרטגיה סדורה להתמודדות עם הונאות, ליישם מנגנוני ניטור אוטומטיים, להתריע ללקוחות על פעילות חריגה, לתעד את סוגי ההונאות ולנתח את דפוסיהן.

עוד מחויבים הגופים הפיננסיים לעקוב אחר התפתחויות בתחום בארץ ובעולם, לשפר אמצעי אבטחת מידע, ולגבש מדיניות פיצוי ברורה ללקוחות שנפגעו.

עצות לציבור: כך תימנעו מהונאה

בנק ישראל פרסם שורת המלצות לציבור הרחב:

• אל תמסרו מידע אישי או פיננסי לאף גורם לא מוכר, גם לא לשם "אימות זהות".
• אל תלחצו על קישורים חשודים במסרונים או מיילים.
• הבנק או חברת האשראי לא יבקשו מכם לאסוף את כרטיס האשראי שלכם.
• עברו לסיסמאות חזקות או לזיהוי ביומטרי.
• אל תתקינו תוכנות שליטה מרחוק.
• אם התקבלה פנייה חשודה – התייעצו עם בני משפחה או עם נציג שירות מוכר.
• אם מסרתם מידע בטעות – דווחו מיד לבנק ולמשטרה.
• זיהיתם עסקה לא מוכרת? פנו מיד לבנק – ככל שתעכבו, כך יפחת הסיכוי להחזר.

החוק לצדכם – אם תפעלו בזמן

לקוחות שידווחו מיידית על הונאה יזכו להגנה חוקית, בהתאם לחוק שירותי תשלום. עם זאת, במקרים של רשלנות או עיכוב, ייתכן כי יידרשו לשאת בהשתתפות עצמית.